1.1  Das Wort des HERRN erging an Jona, den Sohn Amittais, also: 1.2  Mache dich auf, gehe nach Ninive, in die große Stadt, und predige wider sie; denn ihre Bosheit ist vor mein Angesicht heraufgekommen! 1.3  Da machte sich Jona auf, um von dem Angesicht des HERRN hinweg nach Tarsis zu fliehen, und ging nach Japho hinab und fand daselbst ein Schiff, das nach Tarsis fuhr. Da gab er sein Fahrgeld und stieg ein, um mit ihnen nach Tarsis zu fahren, hinweg von dem Angesicht des HERRN. 1.4  Aber der HERR schleuderte einen starken Wind auf das Meer, so daß ein großer Sturm entstand und das Schiff zu scheitern drohte. 1.5  Da fürchteten sich die Schiffsleute und schrieen, ein jeder zu seinem Gott, und warfen die Geräte, die im Schiffe waren, ins Meer, um es dadurch zu erleichtern. Jona aber war in den untersten Schiffsraum hinabgestiegen, hatte sich niedergelegt und war fest eingeschlafen. 1.6  Da trat der Schiffskapitän zu ihm und sprach: Was schläfst du so fest? Stehe auf, rufe deinen Gott an! Vielleicht wird dieser Gott unser gedenken, daß wir nicht untergehen. 1.7  Und sie sprachen einer zum andern: Kommt, wir wollen das Los werfen, damit wir erfahren, um wessen willen uns dieses Unglück begegnet ist! Und sie warfen die Lose, und das Los fiel auf Jona. 1.8  Da sprachen sie zu ihm: Sage uns doch, um wessen willen uns dieses Unglück begegnet ist! Was ist dein Gewerbe, und wo kommst du her? Welches ist dein Land, und von welchem Volk bist du? 1.9  Er sprach: Ich bin ein Hebräer und fürchte den HERRN, den Gott des Himmels, welcher das Meer und das Trockene gemacht hat. 1.10  Da gerieten die Männer in große Furcht und sprachen: Warum hast du das getan? Denn die Männer wußten, daß er vor dem Angesicht des HERRN floh; denn er hatte es ihnen kundgetan. 1.11  Und sie fragten ihn: Was sollen wir mit dir machen, damit das Meer uns in Ruhe lasse? Denn das Meer tobte immer ärger. 1.12  Er sprach zu ihnen: Nehmt mich und werft mich ins Meer, so wird das Meer sich gegen euch beruhigen! Denn ich weiß wohl, daß dieser große Sturm um meinetwillen über euch gekommen ist. 1.13  Da strengten sich die Leute an, das Ufer wieder zu erreichen; aber sie vermochten es nicht; denn das Meer tobte immer ärger gegen sie. 1.14  Da schrieen sie zu dem HERRN und sprachen: «Ach, HERR! laß uns doch nicht um dieses Mannes Seele willen untergehen, rechne uns aber auch nicht unschuldiges Blut zu; denn du, HERR, hast getan, was dir wohlgefiel!» 1.15  Darauf nahmen sie Jona und warfen ihn ins Meer; und das Meer hörte auf mit seinem Wüten. 1.16  Da bekamen die Männer große Ehrfurcht vor dem HERRN und brachten dem HERRN ein Schlachtopfer und taten Gelübde. 1.17  (H2-1) Und der HERR bestellte einen großen Fisch, Jona zu verschlingen; und Jona war im Bauche des Fisches drei Tage und drei Nächte lang.

1.1  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιωναν τὸν τοῦ αμαθι λέγων 1.2  ἀνάστηθι καὶ πορεύθητι εἰς νινευη τὴν πόλιν τὴν μεγάλην καὶ κήρυξον ἐν αὐτῇ ὅτι ἀνέβη ἡ κραυγὴ τῆς κακίας αὐτῆς πρός με 1.3  καὶ ἀνέστη ιωνας τοῦ φυγεῖν εἰς θαρσις ἐκ προσώπου κυρίου καὶ κατέβη εἰς ιοππην καὶ εὗρεν πλοῖον βαδίζον εἰς θαρσις καὶ ἔδωκεν τὸ ναῦλον αὐτοῦ καὶ ἐνέβη εἰς αὐτὸ τοῦ πλεῦσαι μετ' αὐτῶν εἰς θαρσις ἐκ προσώπου κυρίου 1.4  καὶ κύριος ἐξήγειρεν πνεῦμα εἰς τὴν θάλασσαν καὶ ἐγένετο κλύδων μέγας ἐν τῇ θαλάσσῃ καὶ τὸ πλοῖον ἐκινδύνευεν συντριβῆναι 1.5  καὶ ἐφοβήθησαν οἱ ναυτικοὶ καὶ ἀνεβόων ἕκαστος πρὸς τὸν θεὸν αὐτῶν καὶ ἐκβολὴν ἐποιήσαντο τῶν σκευῶν τῶν ἐν τῷ πλοίῳ εἰς τὴν θάλασσαν τοῦ κουφισθῆναι ἀπ' αὐτῶν ιωνας δὲ κατέβη εἰς τὴν κοίλην τοῦ πλοίου καὶ ἐκάθευδεν καὶ ἔρρεγχεν 1.6  καὶ προσῆλθεν πρὸς αὐτὸν ὁ πρωρεὺς καὶ εἶπεν αὐτῷ τί σὺ ῥέγχεις ἀνάστα καὶ ἐπικαλοῦ τὸν θεόν σου ὅπως διασώσῃ ὁ θεὸς ἡμᾶς καὶ μὴ ἀπολώμεθα 1.7  καὶ εἶπεν ἕκαστος πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ δεῦτε βάλωμεν κλήρους καὶ ἐπιγνῶμεν τίνος ἕνεκεν ἡ κακία αὕτη ἐστὶν ἐν ἡμῖν καὶ ἔβαλον κλήρους καὶ ἔπεσεν ὁ κλῆρος ἐπὶ ιωναν 1.8  καὶ εἶπον πρὸς αὐτόν ἀπάγγειλον ἡμῖν τίνος ἕνεκεν ἡ κακία αὕτη ἐστὶν ἐν ἡμῖν τίς σου ἡ ἐργασία ἐστίν καὶ πόθεν ἔρχῃ καὶ ἐκ ποίας χώρας καὶ ἐκ ποίου λαοῦ εἶ σύ 1.9  καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς δοῦλος κυρίου ἐγώ εἰμι καὶ τὸν κύριον θεὸν τοῦ οὐρανοῦ ἐγὼ σέβομαι ὃς ἐποίησεν τὴν θάλασσαν καὶ τὴν ξηράν 1.10  καὶ ἐφοβήθησαν οἱ ἄνδρες φόβον μέγαν καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν τί τοῦτο ἐποίησας διότι ἔγνωσαν οἱ ἄνδρες ὅτι ἐκ προσώπου κυρίου ἦν φεύγων ὅτι ἀπήγγειλεν αὐτοῖς 1.11  καὶ εἶπαν πρὸς αὐτόν τί σοι ποιήσωμεν καὶ κοπάσει ἡ θάλασσα ἀφ' ἡμῶν ὅτι ἡ θάλασσα ἐπορεύετο καὶ ἐξήγειρεν μᾶλλον κλύδωνα 1.12  καὶ εἶπεν ιωνας πρὸς αὐτούς ἄρατέ με καὶ ἐμβάλετέ με εἰς τὴν θάλασσαν καὶ κοπάσει ἡ θάλασσα ἀφ' ὑμῶν διότι ἔγνωκα ἐγὼ ὅτι δι' ἐμὲ ὁ κλύδων ὁ μέγας οὗτος ἐφ' ὑμᾶς ἐστιν 1.13  καὶ παρεβιάζοντο οἱ ἄνδρες τοῦ ἐπιστρέψαι πρὸς τὴν γῆν καὶ οὐκ ἠδύναντο ὅτι ἡ θάλασσα ἐπορεύετο καὶ ἐξηγείρετο μᾶλλον ἐπ' αὐτούς 1.14  καὶ ἀνεβόησαν πρὸς κύριον καὶ εἶπαν μηδαμῶς κύριε μὴ ἀπολώμεθα ἕνεκεν τῆς ψυχῆς τοῦ ἀνθρώπου τούτου καὶ μὴ δῷς ἐφ' ἡμᾶς αἷμα δίκαιον ὅτι σύ κύριε ὃν τρόπον ἐβούλου πεποίηκας 1.15  καὶ ἔλαβον τὸν ιωναν καὶ ἐξέβαλον αὐτὸν εἰς τὴν θάλασσαν καὶ ἔστη ἡ θάλασσα ἐκ τοῦ σάλου αὐτῆς 1.16  καὶ ἐφοβήθησαν οἱ ἄνδρες φόβῳ μεγάλῳ τὸν κύριον καὶ ἔθυσαν θυσίαν τῷ κυρίῳ καὶ εὔξαντο εὐχάς 1.17  καὶ προσέταξεν κύριος κήτει μεγάλῳ καταπιεῖν τὸν ιωναν καὶ ἦν ιωνας ἐν τῇ κοιλίᾳ τοῦ κήτους τρεῖς ἡμέρας καὶ τρεῖς νύκτας

1.1  kai egeneto logos kyrioy pros iohnan ton toy amathi legohn 1.2  anastehthi kai poreythehti eis nineyeh tehn polin tehn megalehn kai kehryxon en ayteh oti anebeh eh kraygeh tehs kakias aytehs pros me 1.3  kai anesteh iohnas toy phygein eis tharsis ek prosohpoy kyrioy kai katebeh eis ioppehn kai eyren ploion badizon eis tharsis kai edohken to naylon aytoy kai enebeh eis ayto toy pleysai met' aytohn eis tharsis ek prosohpoy kyrioy 1.4  kai kyrios exehgeiren pneyma eis tehn thalassan kai egeneto klydohn megas en teh thalasseh kai to ploion ekindyneyen syntribehnai 1.5  kai ephobehthehsan oi naytikoi kai aneboohn ekastos pros ton theon aytohn kai ekbolehn epoiehsanto tohn skeyohn tohn en toh ploioh eis tehn thalassan toy koyphisthehnai ap' aytohn iohnas de katebeh eis tehn koilehn toy ploioy kai ekatheyden kai erregchen 1.6  kai prosehlthen pros ayton o prohreys kai eipen aytoh ti sy regcheis anasta kai epikaloy ton theon soy opohs diasohseh o theos ehmas kai meh apolohmetha 1.7  kai eipen ekastos pros ton plehsion aytoy deyte balohmen klehroys kai epignohmen tinos eneken eh kakia ayteh estin en ehmin kai ebalon klehroys kai epesen o klehros epi iohnan 1.8  kai eipon pros ayton apaggeilon ehmin tinos eneken eh kakia ayteh estin en ehmin tis soy eh ergasia estin kai pothen ercheh kai ek poias chohras kai ek poioy laoy ei sy 1.9  kai eipen pros aytoys doylos kyrioy egoh eimi kai ton kyrion theon toy oyranoy egoh sebomai os epoiehsen tehn thalassan kai tehn xehran 1.10  kai ephobehthehsan oi andres phobon megan kai eipan pros ayton ti toyto epoiehsas dioti egnohsan oi andres oti ek prosohpoy kyrioy ehn pheygohn oti apehggeilen aytois 1.11  kai eipan pros ayton ti soi poiehsohmen kai kopasei eh thalassa aph' ehmohn oti eh thalassa eporeyeto kai exehgeiren mallon klydohna 1.12  kai eipen iohnas pros aytoys arate me kai embalete me eis tehn thalassan kai kopasei eh thalassa aph' ymohn dioti egnohka egoh oti di' eme o klydohn o megas oytos eph' ymas estin 1.13  kai parebiazonto oi andres toy epistrepsai pros tehn gehn kai oyk ehdynanto oti eh thalassa eporeyeto kai exehgeireto mallon ep' aytoys 1.14  kai aneboehsan pros kyrion kai eipan mehdamohs kyrie meh apolohmetha eneken tehs psychehs toy anthrohpoy toytoy kai meh dohs eph' ehmas aima dikaion oti sy kyrie on tropon eboyloy pepoiehkas 1.15  kai elabon ton iohnan kai exebalon ayton eis tehn thalassan kai esteh eh thalassa ek toy saloy aytehs 1.16  kai ephobehthehsan oi andres phoboh megaloh ton kyrion kai ethysan thysian toh kyrioh kai eyxanto eychas 1.17  kai prosetaxen kyrios kehtei megaloh katapiein ton iohnan kai ehn iohnas en teh koilia toy kehtoys treis ehmeras kai treis nyktas

1.1  וַיְהִי דְּבַר־יְהוָה אֶל־יֹונָה בֶן־אֲמִתַּי לֵאמֹר׃ 1.2  קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדֹולָה וּקְרָא עָלֶיהָ כִּי־עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי׃ 1.3  וַיָּקָם יֹונָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּרֶד יָפֹו וַיִּמְצָא אָנִיָּה ׀ בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבֹוא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה׃ 1.4  וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ־גְּדֹולָה אֶל־הַיָּם וַיְהִי סַעַר־גָּדֹול בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר׃ 1.5  וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל־אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת־הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל־הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיֹונָה יָרַד אֶל־יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם׃ 1.6  וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לֹו מַה־לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל־אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד׃ 1.7  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ לְכוּ וְנַפִּילָה גֹורָלֹות וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ וַיַּפִּלוּ גֹּורָלֹות וַיִּפֹּל הַגֹּורָל עַל־יֹונָה׃ 1.8  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה־נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי־הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ מַה־מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבֹוא מָה אַרְצֶךָ וְאֵי־מִזֶּה עַם אָתָּה׃ 1.9  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עִבְרִי אָנֹכִי וְאֶת־יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אֲשֶׁר־עָשָׂה אֶת־הַיָּם וְאֶת־הַיַּבָּשָׁה׃ 1.10  וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדֹולָה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ כִּי־יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי־מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם׃ 1.11  וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה־נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הֹולֵךְ וְסֹעֵר׃ 1.12  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל־הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם כִּי יֹודֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדֹול הַזֶּה עֲלֵיכֶם׃ 1.13  וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל־הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ כִּי הַיָּם הֹולֵךְ וְסֹעֵר עֲלֵיהֶם׃ 1.14  וַיִּקְרְאוּ אֶל־יְהוָה וַיֹּאמְרוּ אָנָּה יְהוָה אַל־נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל־תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא כִּי־אַתָּה יְהוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ׃ 1.15  וַיִּשְׂאוּ אֶת־יֹונָה וַיְטִלֻהוּ אֶל־הַיָּם וַיַּעֲמֹד הַיָּם מִזַּעְפֹּו׃ 1.16  וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדֹולָה אֶת־יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ־זֶבַח לַיהוָה וַיִּדְּרוּ נְדָרִים׃ 1.17  וַיְמַן יְהוָה דָּג גָּדֹול לִבְלֹעַ אֶת־יֹונָה וַיְהִי יֹונָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילֹות׃

1.1  wajHij dbar-jHwaaH Aael-jownaaH baen-Aamitaj leAmor׃ 1.2  qwm lek Aael-nijnweH HaaOijr HagdowlaaH wqraaA OaalaejHaa kij-OaaltaaH raaOaataam lpaanaaj׃ 1.3  wajaaqaam jownaaH libroha tarxxijxxaaH milipnej jHwaaH wajeraed jaapow wajimcaaA AaanijaaH baaAaaH tarxxijxx wajiten xkaaraaH wajeraed baaH laabowA OimaaHaem tarxxijxxaaH milipnej jHwaaH׃ 1.4  wajHwaaH HeTijl rwha-gdowlaaH Aael-Hajaam wajHij saOar-gaadowl bajaam wHaaAaanijaaH hixxbaaH lHixxaaber׃ 1.5  wajijrAw Hamalaahijm wajizOaqw Aijxx Aael-AaeloHaajw wajaaTilw Aaet-Hakelijm Aaxxaer baaAaanijaaH Aael-Hajaam lHaaqel meOalejHaem wjownaaH jaarad Aael-jarktej HaspijnaaH wajixxkab wajeraadam׃ 1.6  wajiqrab Aelaajw rab Hahobel wajoAmaer low maH-lkaa nirdaam qwm qraaA Aael-AaeloHaejkaa Awlaj jitOaxxet HaaAaeloHijm laanw wloA noAbed׃ 1.7  wajoAmrw Aijxx Aael-reOeHw lkw wnapijlaaH gowraalowt wnedOaaH bxxaelmij HaaraaOaaH HazoAt laanw wajapilw gowraalowt wajipol Hagowraal Oal-jownaaH׃ 1.8  wajoAmrw Aelaajw HagijdaaH-naaA laanw baAaxxaer lmij-HaaraaOaaH HazoAt laanw maH-mlaAktkaa wmeAajin taabowA maaH Aarcaekaa wAej-mizaeH Oam AaataaH׃ 1.9  wajoAmaer AalejHaem Oibrij Aaanokij wAaet-jHwaaH AaeloHej Haxxaamajim Aanij jaareA Aaxxaer-OaaxaaH Aaet-Hajaam wAaet-HajabaaxxaaH׃ 1.10  wajijrAw HaaAanaaxxijm jirAaaH gdowlaaH wajoAmrw Aelaajw maH-zoAt Oaaxijtaa kij-jaadOw HaaAanaaxxijm kij-milipnej jHwaaH HwA boreha kij Higijd laaHaem׃ 1.11  wajoAmrw Aelaajw maH-naOaxaeH laak wjixxtoq Hajaam meOaalejnw kij Hajaam Howlek wsoOer׃ 1.12  wajoAmaer AalejHaem xaaAwnij waHaTijlunij Aael-Hajaam wjixxtoq Hajaam meOalejkaem kij jowdeOa Aaanij kij bxxaelij HasaOar Hagaadowl HazaeH Oalejkaem׃ 1.13  wajahtrw HaaAanaaxxijm lHaaxxijb Aael-HajabaaxxaaH wloA jaakolw kij Hajaam Howlek wsoOer OalejHaem׃ 1.14  wajiqrAw Aael-jHwaaH wajoAmrw AaanaaH jHwaaH Aal-naaA noAbdaaH bnaepaexx HaaAijxx HazaeH wAal-titen Oaalejnw daam naaqijA kij-AataaH jHwaaH kaAaxxaer haapactaa Oaaxijtaa׃ 1.15  wajixAw Aaet-jownaaH wajTiluHw Aael-Hajaam wajaOamod Hajaam mizaOpow׃ 1.16  wajijrAw HaaAanaaxxijm jirAaaH gdowlaaH Aaet-jHwaaH wajizbhw-zaebah lajHwaaH wajidrw ndaarijm׃ 1.17  wajman jHwaaH daag gaadowl libloOa Aaet-jownaaH wajHij jownaaH bimOej Hadaag xxloxxaaH jaamijm wxxloxxaaH lejlowt׃

1.1  ויהי דבר־יהוה אל־יונה בן־אמתי לאמר׃ 1.2  קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי־עלתה רעתם לפני׃ 1.3  ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה ׀ באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה׃ 1.4  ויהוה הטיל רוח־גדולה אל־הים ויהי סער־גדול בים והאניה חשבה להשבר׃ 1.5  וייראו המלחים ויזעקו איש אל־אלהיו ויטלו את־הכלים אשר באניה אל־הים להקל מעליהם ויונה ירד אל־ירכתי הספינה וישכב וירדם׃ 1.6  ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה־לך נרדם קום קרא אל־אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד׃ 1.7  ויאמרו איש אל־רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על־יונה׃ 1.8  ויאמרו אליו הגידה־נא לנו באשר למי־הרעה הזאת לנו מה־מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי־מזה עם אתה׃ 1.9  ויאמר אליהם עברי אנכי ואת־יהוה אלהי השמים אני ירא אשר־עשה את־הים ואת־היבשה׃ 1.10  וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה־זאת עשית כי־ידעו האנשים כי־מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃ 1.11  ויאמרו אליו מה־נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃ 1.12  ויאמר אליהם שאוני והטילני אל־הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃ 1.13  ויחתרו האנשים להשיב אל־היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃ 1.14  ויקראו אל־יהוה ויאמרו אנה יהוה אל־נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל־תתן עלינו דם נקיא כי־אתה יהוה כאשר חפצת עשית׃ 1.15  וישאו את־יונה ויטלהו אל־הים ויעמד הים מזעפו׃ 1.16  וייראו האנשים יראה גדולה את־יהוה ויזבחו־זבח ליהוה וידרו נדרים׃ 1.17  וימן יהוה דג גדול לבלע את־יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃

1.1  wjHj dbr-jHwH Al-jwnH bn-Amtj lAmr׃ 1.2  qwm lk Al-njnwH HOjr HgdwlH wqrA OljH kj-OltH rOtm lpnj׃ 1.3  wjqm jwnH lbrh trxjxH mlpnj jHwH wjrd jpw wjmcA AnjH bAH trxjx wjtn xkrH wjrd bH lbwA OmHm trxjxH mlpnj jHwH׃ 1.4  wjHwH HTjl rwh-gdwlH Al-Hjm wjHj sOr-gdwl bjm wHAnjH hxbH lHxbr׃ 1.5  wjjrAw Hmlhjm wjzOqw Ajx Al-AlHjw wjTlw At-Hkljm Axr bAnjH Al-Hjm lHql mOljHm wjwnH jrd Al-jrktj HspjnH wjxkb wjrdm׃ 1.6  wjqrb Aljw rb Hhbl wjAmr lw mH-lk nrdm qwm qrA Al-AlHjk Awlj jtOxt HAlHjm lnw wlA nAbd׃ 1.7  wjAmrw Ajx Al-rOHw lkw wnpjlH gwrlwt wndOH bxlmj HrOH HzAt lnw wjplw gwrlwt wjpl Hgwrl Ol-jwnH׃ 1.8  wjAmrw Aljw HgjdH-nA lnw bAxr lmj-HrOH HzAt lnw mH-mlAktk wmAjn tbwA mH Arck wAj-mzH Om AtH׃ 1.9  wjAmr AljHm Obrj Ankj wAt-jHwH AlHj Hxmjm Anj jrA Axr-OxH At-Hjm wAt-HjbxH׃ 1.10  wjjrAw HAnxjm jrAH gdwlH wjAmrw Aljw mH-zAt Oxjt kj-jdOw HAnxjm kj-mlpnj jHwH HwA brh kj Hgjd lHm׃ 1.11  wjAmrw Aljw mH-nOxH lk wjxtq Hjm mOljnw kj Hjm Hwlk wsOr׃ 1.12  wjAmr AljHm xAwnj wHTjlnj Al-Hjm wjxtq Hjm mOljkm kj jwdO Anj kj bxlj HsOr Hgdwl HzH Oljkm׃ 1.13  wjhtrw HAnxjm lHxjb Al-HjbxH wlA jklw kj Hjm Hwlk wsOr OljHm׃ 1.14  wjqrAw Al-jHwH wjAmrw AnH jHwH Al-nA nAbdH bnpx HAjx HzH wAl-ttn Oljnw dm nqjA kj-AtH jHwH kAxr hpct Oxjt׃ 1.15  wjxAw At-jwnH wjTlHw Al-Hjm wjOmd Hjm mzOpw׃ 1.16  wjjrAw HAnxjm jrAH gdwlH At-jHwH wjzbhw-zbh ljHwH wjdrw ndrjm׃ 1.17  wjmn jHwH dg gdwl lblO At-jwnH wjHj jwnH bmOj Hdg xlxH jmjm wxlxH ljlwt׃

1.1  Et factum est verbum Domini ad Ionam filium Amathi dicens: 1.2  “ Surge et vade in Nineven civitatem grandem et praedica in ea, quia ascendit malitia eius coram me ”. 1.3  Et surrexit Ionas, ut fugeret in Tharsis a facie Domini; et descendit Ioppen et invenit navem euntem in Tharsis et dedit naulum eius et descendit in eam, ut iret cum eis in Tharsis a facie Domini. 1.4  Dominus autem misit ventum magnum in mare, et facta est tempestas magna in mari, et navis periclitabatur conteri. 1.5  Et timuerunt nautae et clamaverunt unusquisque ad deum suum et miserunt vasa, quae erant in navi, in mare, ut alleviaretur ab eis. Ionas autem descenderat ad interiora navis et, cum recubuisset, dormiebat sopore gravi. 1.6  Et accessit ad eum gubernator et dixit ei: “ Quid? Tu sopore deprimeris? Surge, invoca Deum tuum, si forte recogitet Deus de nobis, et non pereamus ”. 1.7  Et dixit unusquisque ad collegam suum: “ Venite, et mittamus sortes, ut sciamus quare hoc malum sit nobis ”. Et miserunt sortes, et cecidit sors super Ionam. 1.8  Et dixerunt ad eum: “ Indica nobis cuius causa malum istud sit nobis. Quod est opus tuum, et unde venis? Quae terra tua, et ex quo populo es tu? ”. 1.9  Et dixit ad eos: “ Hebraeus ego sum et Dominum, Deum caeli, ego timeo, qui fecit mare et aridam ”. 1.10  Et timuerunt viri timore magno et dixerunt ad eum: “ Quid hoc fecisti? ”. Cognoverant enim viri quod a facie Domini fugeret, quia indicaverat eis. 1.11  Et dixerunt ad eum: “ Quid faciemus tibi, ut conticescat mare a nobis? ”. Mare enim magis ac magis intumescebat. 1.12  Et dixit ad eos: “ Tollite me et mittite in mare, et cessabit mare a vobis; scio enim ego quoniam propter me tempestas haec grandis super vos ”. 1.13  Et remigabant viri, ut reverterentur ad aridam; et non valebant, quia mare magis intumescebat super eos. 1.14  Et clamaverunt ad Dominum et dixerunt: “ Quaesumus, Domine, ne pereamus in anima viri istius, et ne des super nos sanguinem innocentem; quia tu, Domine, sicut voluisti, fecisti ”. 1.15  Et tulerunt Ionam et miserunt in mare; et stetit mare a fervore suo. 1.16  Et timuerunt viri timore magno Dominum et immolaverunt hostias Domino et voverunt vota. 1.17  Et praeparavit Dominus piscem grandem, ut deglutiret Ionam; et erat Ionas in ventre piscis tribus diebus et tribus noctibus.

2.1  (H2-2) Und Jona flehte aus dem Bauch des Fisches zu dem HERRN, seinem Gott, und sprach: 2.2  (H2-3) Als mir angst war, rief ich zu dem HERRN, und er erhörte mich; aus dem Bauch der Hölle schrie ich, und du hörtest meine Stimme! 2.3  (H2-4) Und doch hattest du mich in die Tiefe geschleudert, mitten ins Meer, daß mich die Strömung umspülte; alle deine Wogen und Wellen gingen über mich. 2.4  (H2-5) Und ich sprach: Ich bin von deinen Augen verstoßen; dennoch will ich fortfahren zu schauen nach deinem heiligen Tempel! 2.5  (H2-6) Die Wasser umringten mich bis an die Seele, die Tiefe umgab mich, Meergras umschlang mein Haupt. 2.6  (H2-7) Zu den Gründen der Berge sank ich hinunter; die Erde war auf ewig hinter mir verriegelt; da hast du, HERR, mein Gott, mein Leben aus dem Verderben geführt! 2.7  (H2-8) Da meine Seele bei mir verschmachtete, gedachte ich an den HERRN, und mein Gebet kam zu dir in deinen heiligen Tempel. 2.8  (H2-9) Die Verehrer nichtiger Götzen verlassen ihre Gnade; 2.9  (H2-10) ich aber will dir mit lauter Stimme danken und dir opfern; was ich gelobt habe, das will ich bezahlen; das Heil kommt vom HERRN! 2.10  (H2-11) Und der HERR gebot dem Fisch; der spie Jona ans Land.

2.1  καὶ προσηύξατο ιωνας πρὸς κύριον τὸν θεὸν αὐτοῦ ἐκ τῆς κοιλίας τοῦ κήτους 2.2  καὶ εἶπεν ἐβόησα ἐν θλίψει μου πρὸς κύριον τὸν θεόν μου καὶ εἰσήκουσέν μου ἐκ κοιλίας ᾅδου κραυγῆς μου ἤκουσας φωνῆς μου 2.3  ἀπέρριψάς με εἰς βάθη καρδίας θαλάσσης καὶ ποταμοί με ἐκύκλωσαν πάντες οἱ μετεωρισμοί σου καὶ τὰ κύματά σου ἐπ' ἐμὲ διῆλθον 2.4  καὶ ἐγὼ εἶπα ἀπῶσμαι ἐξ ὀφθαλμῶν σου ἆρα προσθήσω τοῦ ἐπιβλέψαι πρὸς τὸν ναὸν τὸν ἅγιόν σου 2.5  περιεχύθη ὕδωρ μοι ἕως ψυχῆς ἄβυσσος ἐκύκλωσέν με ἐσχάτη ἔδυ ἡ κεφαλή μου εἰς σχισμὰς ὀρέων 2.6  περιεχύθη ὕδωρ μοι ἕως ψυχῆς ἄβυσσος ἐκύκλωσέν με ἐσχάτη ἔδυ ἡ κεφαλή μου εἰς σχισμὰς ὀρέων κατέβην εἰς γῆν ἧς οἱ μοχλοὶ αὐτῆς κάτοχοι αἰώνιοι καὶ ἀναβήτω φθορὰ ζωῆς μου κύριε ὁ θεός μου 2.7  ἐν τῷ ἐκλείπειν ἀπ' ἐμοῦ τὴν ψυχήν μου τοῦ κυρίου ἐμνήσθην καὶ ἔλθοι πρὸς σὲ ἡ προσευχή μου εἰς ναὸν ἅγιόν σου 2.8  φυλασσόμενοι μάταια καὶ ψευδῆ ἔλεος αὐτῶν ἐγκατέλιπον 2.9  ἐγὼ δὲ μετὰ φωνῆς αἰνέσεως καὶ ἐξομολογήσεως θύσω σοι ὅσα ηὐξάμην ἀποδώσω σοι σωτηρίου τῷ κυρίῳ 2.10  καὶ προσετάγη τῷ κήτει καὶ ἐξέβαλεν τὸν ιωναν ἐπὶ τὴν ξηράν

2.1  kai prosehyxato iohnas pros kyrion ton theon aytoy ek tehs koilias toy kehtoys 2.2  kai eipen eboehsa en thlipsei moy pros kyrion ton theon moy kai eisehkoysen moy ek koilias adoy kraygehs moy ehkoysas phohnehs moy 2.3  aperripsas me eis batheh kardias thalassehs kai potamoi me ekyklohsan pantes oi meteohrismoi soy kai ta kymata soy ep' eme diehlthon 2.4  kai egoh eipa apohsmai ex ophthalmohn soy ara prosthehsoh toy epiblepsai pros ton naon ton agion soy 2.5  periechytheh ydohr moi eohs psychehs abyssos ekyklohsen me eschateh edy eh kephaleh moy eis schismas oreohn 2.6  periechytheh ydohr moi eohs psychehs abyssos ekyklohsen me eschateh edy eh kephaleh moy eis schismas oreohn katebehn eis gehn ehs oi mochloi aytehs katochoi aiohnioi kai anabehtoh phthora zohehs moy kyrie o theos moy 2.7  en toh ekleipein ap' emoy tehn psychehn moy toy kyrioy emnehsthehn kai elthoi pros se eh proseycheh moy eis naon agion soy 2.8  phylassomenoi mataia kai pseydeh eleos aytohn egkatelipon 2.9  egoh de meta phohnehs aineseohs kai exomologehseohs thysoh soi osa ehyxamehn apodohsoh soi sohtehrioy toh kyrioh 2.10  kai prosetageh toh kehtei kai exebalen ton iohnan epi tehn xehran

2.1  וַיִּתְפַּלֵּל יֹונָה אֶל־יְהוָה אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה׃ 2.2  וַיֹּאמֶר קָרָאתִי מִצָּרָה לִי אֶל־יְהוָה וַיַּעֲנֵנִי מִבֶּטֶן שְׁאֹול שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קֹולִי׃ 2.3  וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי כָּל־מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ׃ 2.4  וַאֲנִי אָמַרְתִּי נִגְרַשְׁתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אַךְ אֹוסִיף לְהַבִּיט אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃ 2.5  אֲפָפוּנִי מַיִם עַד־נֶפֶשׁ תְּהֹום יְסֹבְבֵנִי סוּף חָבוּשׁ לְרֹאשִׁי׃ 2.6  לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי הָאָרֶץ בְּרִחֶיהָ בַעֲדִי לְעֹולָם וַתַּעַל מִשַּׁחַת חַיַּי יְהוָה אֱלֹהָי׃ 2.7  בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת־יְהוָה זָכָרְתִּי וַתָּבֹוא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל־הֵיכַל קָדְשֶׁךָ׃ 2.8  מְשַׁמְּרִים הַבְלֵי־שָׁוְא חַסְדָּם יַעֲזֹבוּ׃ 2.9  וַאֲנִי בְּקֹול תֹּודָה אֶזְבְּחָה־לָּךְ אֲשֶׁר נָדַרְתִּי אֲשַׁלֵּמָה יְשׁוּעָתָה לַיהוָה׃ ס 2.10  וַיֹּאמֶר יְהוָה לַדָּג וַיָּקֵא אֶת־יֹונָה אֶל־הַיַּבָּשָׁה׃ פ

2.1  wajitpalel jownaaH Aael-jHwaaH AaeloHaajw mimOej HadaagaaH׃ 2.2  wajoAmaer qaaraaAtij micaaraaH lij Aael-jHwaaH wajaOanenij mibaeTaen xxAowl xxiwaOtij xxaamaOtaa qowlij׃ 2.3  wataxxlijkenij mcwlaaH bilbab jamijm wnaaHaar jsobbenij kaal-mixxbaaraejkaa wgalaejkaa Oaalaj Oaabaarw׃ 2.4  waAanij Aaamartij nigraxxtij minaegaed Oejnaejkaa Aak Aowsijp lHabijT Aael-Hejkal qaadxxaekaa׃ 2.5  Aapaapwnij majim Oad-naepaexx tHowm jsobbenij swp haabwxx lroAxxij׃ 2.6  lqicbej Haarijm jaaradtij HaaAaaraec brihaejHaa baOadij lOowlaam wataOal mixxahat hajaj jHwaaH AaeloHaaj׃ 2.7  bHitOaTep Oaalaj napxxij Aaet-jHwaaH zaakaartij wataabowA Aelaejkaa tpilaatij Aael-Hejkal qaadxxaekaa׃ 2.8  mxxamrijm Hablej-xxaawA hasdaam jaOazobw׃ 2.9  waAanij bqowl towdaaH AaezbhaaH-laak Aaxxaer naadartij AaxxalemaaH jxxwOaataaH lajHwaaH׃ s 2.10  wajoAmaer jHwaaH ladaag wajaaqeA Aaet-jownaaH Aael-HajabaaxxaaH׃ p

2.1  ויתפלל יונה אל־יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ 2.2  ויאמר קראתי מצרה לי אל־יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ 2.3  ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל־משבריך וגליך עלי עברו׃ 2.4  ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל־היכל קדשך׃ 2.5  אפפוני מים עד־נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ 2.6  לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ 2.7  בהתעטף עלי נפשי את־יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל־היכל קדשך׃ 2.8  משמרים הבלי־שוא חסדם יעזבו׃ 2.9  ואני בקול תודה אזבחה־לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ ס 2.10  ויאמר יהוה לדג ויקא את־יונה אל־היבשה׃ פ

2.1  wjtpll jwnH Al-jHwH AlHjw mmOj HdgH׃ 2.2  wjAmr qrAtj mcrH lj Al-jHwH wjOnnj mbTn xAwl xwOtj xmOt qwlj׃ 2.3  wtxljknj mcwlH blbb jmjm wnHr jsbbnj kl-mxbrjk wgljk Olj Obrw׃ 2.4  wAnj Amrtj ngrxtj mngd Ojnjk Ak Awsjp lHbjT Al-Hjkl qdxk׃ 2.5  Appwnj mjm Od-npx tHwm jsbbnj swp hbwx lrAxj׃ 2.6  lqcbj Hrjm jrdtj HArc brhjH bOdj lOwlm wtOl mxht hjj jHwH AlHj׃ 2.7  bHtOTp Olj npxj At-jHwH zkrtj wtbwA Aljk tpltj Al-Hjkl qdxk׃ 2.8  mxmrjm Hblj-xwA hsdm jOzbw׃ 2.9  wAnj bqwl twdH AzbhH-lk Axr ndrtj AxlmH jxwOtH ljHwH׃ s 2.10  wjAmr jHwH ldg wjqA At-jwnH Al-HjbxH׃ p

2.1  Et oravit Ionas ad Dominum Deum suum de ventre piscis 2.2  et dixit: “ Clamavi de tribulatione mea ad Dominum, et respondit mihi; de ventre inferi clamavi, et exaudisti vocem meam. 2.3  Et proiecisti me in profundum in corde maris, et flumen circumdedit me; omnes gurgites tui et fluctus tui super me transierunt. 2.4  Et ego dixi: “Abiectus sum a conspectu oculorum tuorum; verumtamen rursus videbo templum sanctum tuum”. 2.5  Circumdederunt me aquae usque ad guttur, abyssus vallavit me, iuncus alligatus est capiti meo. 2.6  Ad extrema montium descendi, terrae vectes concluserunt me in aeternum, sed eduxisti de fovea vitam meam, Domine Deus meus. 2.7  Cum angustiaretur in me anima mea, Domini recordatus sum, et venit ad te oratio mea, ad templum sanctum tuum. 2.8  Qui colunt idola vana, pietatem suam derelinquunt; 2.9  ego autem in voce laudis immolabo tibi, quaecumque vovi, reddam; salus Domini est ”. 2.10  Et dixit Dominus pisci, et evomuit Ionam in aridam.

3.1  Und das Wort des HERRN erging zum zweitenmal an Jona, also: 3.2  Mache dich auf, gehe nach Ninive, in die große Stadt, und predige ihnen die Predigt, die ich dir sagen werde! 3.3  Da machte sich Jona auf und ging nach Ninive, nach dem Wort des HERRN. Ninive aber war eine große Stadt Gottes, drei Tagereisen groß. 3.4  Und Jona fing an, eine Tagereise weit in die Stadt hineinzugehen, und predigte und sprach: Noch vierzig Tage, und Ninive wird zerstört! 3.5  Und die Leute von Ninive glaubten Gott und riefen ein Fasten aus und legten Säcke an, vom Größten bis zum Kleinsten. 3.6  Und das Wort gelangte bis zum König von Ninive; der stand von seinem Throne auf, legte seinen Mantel von sich, hüllte sich in einen Sack und setzte sich in die Asche. 3.7  Und er ließ ausrufen und sagen zu Ninive: «Auf Befehl des Königs und seiner Großen: Menschen und Vieh, Rinder und Schafe sollen nichts genießen, sie sollen weder weiden noch Wasser trinken; 3.8  sondern Menschen und Vieh sollen sich in Säcke hüllen und mit Macht zu Gott rufen und sollen sich abwenden, ein jeder von seinem bösen Wege und von dem Unrecht, das an seinen Händen klebt! 3.9  Wer weiß, Gott könnte andern Sinnes werden, es sich gereuen lassen und abstehen von seinem grimmigen Zorn, so daß wir nicht untergehen!» 3.10  Da nun Gott ihre Taten sah, daß sie sich abwandten von ihren bösen Wegen, reute ihn das Übel, das er ihnen angedroht hatte, und er tat es nicht.

3.1  καὶ ἐγένετο λόγος κυρίου πρὸς ιωναν ἐκ δευτέρου λέγων 3.2  ἀνάστηθι καὶ πορεύθητι εἰς νινευη τὴν πόλιν τὴν μεγάλην καὶ κήρυξον ἐν αὐτῇ κατὰ τὸ κήρυγμα τὸ ἔμπροσθεν ὃ ἐγὼ ἐλάλησα πρὸς σέ 3.3  καὶ ἀνέστη ιωνας καὶ ἐπορεύθη εἰς νινευη καθὼς ἐλάλησεν κύριος ἡ δὲ νινευη ἦν πόλις μεγάλη τῷ θεῷ ὡσεὶ πορείας ὁδοῦ ἡμερῶν τριῶν 3.4  καὶ ἤρξατο ιωνας τοῦ εἰσελθεῖν εἰς τὴν πόλιν ὡσεὶ πορείαν ἡμέρας μιᾶς καὶ ἐκήρυξεν καὶ εἶπεν ἔτι τρεῖς ἡμέραι καὶ νινευη καταστραφήσεται 3.5  καὶ ἐνεπίστευσαν οἱ ἄνδρες νινευη τῷ θεῷ καὶ ἐκήρυξαν νηστείαν καὶ ἐνεδύσαντο σάκκους ἀπὸ μεγάλου αὐτῶν ἕως μικροῦ αὐτῶν 3.6  καὶ ἤγγισεν ὁ λόγος πρὸς τὸν βασιλέα τῆς νινευη καὶ ἐξανέστη ἀπὸ τοῦ θρόνου αὐτοῦ καὶ περιείλατο τὴν στολὴν αὐτοῦ ἀφ' ἑαυτοῦ καὶ περιεβάλετο σάκκον καὶ ἐκάθισεν ἐπὶ σποδοῦ 3.7  καὶ ἐκηρύχθη καὶ ἐρρέθη ἐν τῇ νινευη παρὰ τοῦ βασιλέως καὶ παρὰ τῶν μεγιστάνων αὐτοῦ λέγων οἱ ἄνθρωποι καὶ τὰ κτήνη καὶ οἱ βόες καὶ τὰ πρόβατα μὴ γευσάσθωσαν μηδὲν μηδὲ νεμέσθωσαν μηδὲ ὕδωρ πιέτωσαν 3.8  καὶ περιεβάλοντο σάκκους οἱ ἄνθρωποι καὶ τὰ κτήνη καὶ ἀνεβόησαν πρὸς τὸν θεὸν ἐκτενῶς καὶ ἀπέστρεψαν ἕκαστος ἀπὸ τῆς ὁδοῦ αὐτοῦ τῆς πονηρᾶς καὶ ἀπὸ τῆς ἀδικίας τῆς ἐν χερσὶν αὐτῶν λέγοντες 3.9  τίς οἶδεν εἰ μετανοήσει ὁ θεὸς καὶ ἀποστρέψει ἐξ ὀργῆς θυμοῦ αὐτοῦ καὶ οὐ μὴ ἀπολώμεθα 3.10  καὶ εἶδεν ὁ θεὸς τὰ ἔργα αὐτῶν ὅτι ἀπέστρεψαν ἀπὸ τῶν ὁδῶν αὐτῶν τῶν πονηρῶν καὶ μετενόησεν ὁ θεὸς ἐπὶ τῇ κακίᾳ ᾗ ἐλάλησεν τοῦ ποιῆσαι αὐτοῖς καὶ οὐκ ἐποίησεν

3.1  kai egeneto logos kyrioy pros iohnan ek deyteroy legohn 3.2  anastehthi kai poreythehti eis nineyeh tehn polin tehn megalehn kai kehryxon en ayteh kata to kehrygma to emprosthen o egoh elalehsa pros se 3.3  kai anesteh iohnas kai eporeytheh eis nineyeh kathohs elalehsen kyrios eh de nineyeh ehn polis megaleh toh theoh ohsei poreias odoy ehmerohn triohn 3.4  kai ehrxato iohnas toy eiselthein eis tehn polin ohsei poreian ehmeras mias kai ekehryxen kai eipen eti treis ehmerai kai nineyeh katastraphehsetai 3.5  kai enepisteysan oi andres nineyeh toh theoh kai ekehryxan nehsteian kai enedysanto sakkoys apo megaloy aytohn eohs mikroy aytohn 3.6  kai ehggisen o logos pros ton basilea tehs nineyeh kai exanesteh apo toy thronoy aytoy kai perieilato tehn stolehn aytoy aph' eaytoy kai periebaleto sakkon kai ekathisen epi spodoy 3.7  kai ekehrychtheh kai erretheh en teh nineyeh para toy basileohs kai para tohn megistanohn aytoy legohn oi anthrohpoi kai ta ktehneh kai oi boes kai ta probata meh geysasthohsan mehden mehde nemesthohsan mehde ydohr pietohsan 3.8  kai periebalonto sakkoys oi anthrohpoi kai ta ktehneh kai aneboehsan pros ton theon ektenohs kai apestrepsan ekastos apo tehs odoy aytoy tehs ponehras kai apo tehs adikias tehs en chersin aytohn legontes 3.9  tis oiden ei metanoehsei o theos kai apostrepsei ex orgehs thymoy aytoy kai oy meh apolohmetha 3.10  kai eiden o theos ta erga aytohn oti apestrepsan apo tohn odohn aytohn tohn ponehrohn kai metenoehsen o theos epi teh kakia eh elalehsen toy poiehsai aytois kai oyk epoiehsen

3.1  וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֶל־יֹונָה שֵׁנִית לֵאמֹר׃ 3.2  קוּם לֵךְ אֶל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדֹולָה וִּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת־הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ׃ 3.3  וַיָּקָם יֹונָה וַיֵּלֶךְ אֶל־נִינְוֶה כִּדְבַר יְהוָה וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר־גְּדֹולָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃ 3.4  וַיָּחֶל יֹונָה לָבֹוא בָעִיר מַהֲלַךְ יֹום אֶחָד וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר עֹוד אַרְבָּעִים יֹום וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת׃ 3.5  וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלֹהִים וַיִּקְרְאוּ־צֹום וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדֹולָם וְעַד־קְטַנָּם׃ 3.6  וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל־מֶלֶך נִינְוֵה וַיָּקָם מִכִּסְאֹו וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתֹּו מֵעָלָיו וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל־הָאֵפֶר׃ 3.7  וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל־יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל־יִרְעוּ וּמַיִם אַל־יִשְׁתּוּ׃ 3.8  וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל־אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכֹּו הָרָעָה וּמִן־הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם׃ 3.9  מִי־יֹודֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרֹון אַפֹּו וְלֹא נֹאבֵד׃ 3.10  וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת־מַעֲשֵׂיהֶם כִּי־שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל־הָרָעָה אֲשֶׁר־דִּבֶּר לַעֲשֹׂות־לָהֶם וְלֹא עָשָׂה׃

3.1  wajHij dbar-jHwaaH Aael-jownaaH xxenijt leAmor׃ 3.2  qwm lek Aael-nijnweH HaaOijr HagdowlaaH wiqraaA AelaejHaa Aaet-HaqrijAaaH Aaxxaer Aaanokij dober Aelaejkaa׃ 3.3  wajaaqaam jownaaH wajelaek Aael-nijnwaeH kidbar jHwaaH wnijnweH HaajtaaH Oijr-gdowlaaH leAloHijm maHalak xxloxxaet jaamijm׃ 3.4  wajaahael jownaaH laabowA baaOijr maHalak jowm Aaehaad wajiqraaA wajoAmar Oowd AarbaaOijm jowm wnijnweH naeHpaakaet׃ 3.5  wajaAamijnw Aanxxej nijnweH beAloHijm wajiqrAw-cowm wajilbxxw xaqijm migdowlaam wOad-qTanaam׃ 3.6  wajigaO Hadaabaar Aael-maelaek nijnweH wajaaqaam mikisAow wajaOaber Aadartow meOaalaajw wajkas xaq wajexxaeb Oal-HaaAepaer׃ 3.7  wajazOeq wajoAmaer bnijnweH miTaOam Hamaelaek wgdolaajw leAmor HaaAaadaam wHabHemaaH Habaaqaar wHacoAn Aal-jiTOamw mAwmaaH Aal-jirOw wmajim Aal-jixxtw׃ 3.8  wjitkasw xaqijm HaaAaadaam wHabHemaaH wjiqrAw Aael-AaeloHijm bhaazqaaH wjaaxxubw Aijxx midarkow HaaraaOaaH wmin-Haehaamaas Aaxxaer bkapejHaem׃ 3.9  mij-jowdeOa jaaxxwb wniham HaaAaeloHijm wxxaab meharown Aapow wloA noAbed׃ 3.10  wajarA HaaAaeloHijm Aaet-maOaxejHaem kij-xxaabw midarkaam HaaraaOaaH wajinaahaem HaaAaeloHijm Oal-HaaraaOaaH Aaxxaer-dibaer laOaxowt-laaHaem wloA OaaxaaH׃

3.1  ויהי דבר־יהוה אל־יונה שנית לאמר׃ 3.2  קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את־הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃ 3.3  ויקם יונה וילך אל־נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר־גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃ 3.4  ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃ 3.5  ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו־צום וילבשו שקים מגדולם ועד־קטנם׃ 3.6  ויגע הדבר אל־מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על־האפר׃ 3.7  ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל־יטעמו מאומה אל־ירעו ומים אל־ישתו׃ 3.8  ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל־אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן־החמס אשר בכפיהם׃ 3.9  מי־יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃ 3.10  וירא האלהים את־מעשיהם כי־שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על־הרעה אשר־דבר לעשות־להם ולא עשה׃

3.1  wjHj dbr-jHwH Al-jwnH xnjt lAmr׃ 3.2  qwm lk Al-njnwH HOjr HgdwlH wqrA AljH At-HqrjAH Axr Ankj dbr Aljk׃ 3.3  wjqm jwnH wjlk Al-njnwH kdbr jHwH wnjnwH HjtH Ojr-gdwlH lAlHjm mHlk xlxt jmjm׃ 3.4  wjhl jwnH lbwA bOjr mHlk jwm Ahd wjqrA wjAmr Owd ArbOjm jwm wnjnwH nHpkt׃ 3.5  wjAmjnw Anxj njnwH bAlHjm wjqrAw-cwm wjlbxw xqjm mgdwlm wOd-qTnm׃ 3.6  wjgO Hdbr Al-mlk njnwH wjqm mksAw wjObr Adrtw mOljw wjks xq wjxb Ol-HApr׃ 3.7  wjzOq wjAmr bnjnwH mTOm Hmlk wgdljw lAmr HAdm wHbHmH Hbqr wHcAn Al-jTOmw mAwmH Al-jrOw wmjm Al-jxtw׃ 3.8  wjtksw xqjm HAdm wHbHmH wjqrAw Al-AlHjm bhzqH wjxbw Ajx mdrkw HrOH wmn-Hhms Axr bkpjHm׃ 3.9  mj-jwdO jxwb wnhm HAlHjm wxb mhrwn Apw wlA nAbd׃ 3.10  wjrA HAlHjm At-mOxjHm kj-xbw mdrkm HrOH wjnhm HAlHjm Ol-HrOH Axr-dbr lOxwt-lHm wlA OxH׃

3.1  Et factum est verbum Domini ad Ionam secundo dicens: 3.2  “ Surge, vade in Nineven civitatem magnam et praedica in ea praedicationem, quam ego loquor ad te ”. 3.3  Et surrexit Ionas et abiit in Nineven iuxta verbum Domini. Et Nineve erat civitas magna coram Deo, itinere trium dierum. 3.4  Et coepit Ionas introire in civitatem itinere diei unius; et clamavit et dixit: “ Adhuc quadraginta dies, et Nineve subvertetur ”. 3.5  Et crediderunt viri Ninevitae in Deo; et praedicaverunt ieiunium et vestiti sunt saccis a maiore usque ad minorem. 3.6  Et pervenit verbum ad regem Nineve; et surrexit de solio suo et abiecit pallium suum a se et indutus est sacco et sedit in cinere. 3.7  Et clamavit et dixit in Nineve decreto regis et principum eius dicens: “ Homines et iumenta et boves et pecora non gustent quidquam nec pascantur et aquam non bibant; 3.8  et operiantur saccis homines et iumenta et clament ad Deum in fortitudine, et convertatur vir a via sua mala et a violentia, quae est in manibus eorum. 3.9  Quis scit si convertatur et ignoscat Deus et revertatur a furore irae suae, et non peribimus? ”. 3.10  Et vidit Deus opera eorum, quia conversi sunt de via sua mala; et misertus est Deus super malum, quod lo cutus fuerat ut faceret eis, et non fecit.

4.1  Das aber mißfiel Jona gar sehr, und er ward zornig. 4.2  Und Jona flehte zum HERRN und sprach: Ach, HERR, ist's nicht das, was ich mir sagte, als ich noch in meinem Lande war, dem ich auch durch die Flucht nach Tarsis zuvorkommen wollte? Denn ich wußte, daß du ein gnädiger und barmherziger Gott bist, langmütig und von großer Gnade, und lässest dich des Übels gereuen! 4.3  Und nun, HERR, nimm doch meine Seele von mir; denn es ist besser, ich sterbe, als daß ich lebe! 4.4  Da sprach der HERR: Ist es recht, daß du so zürnst? 4.5  Hierauf ging Jona zur Stadt hinaus und ließ sich östlich von der Stadt nieder und machte sich daselbst eine Hütte und saß unter ihrem Schatten, bis er sähe, wie es der Stadt ergehen würde. 4.6  Da beorderte Gott, der HERR, eine Rizinusstaude, die wuchs über Jona empor, um seinem Haupt Schatten zu spenden und ihn von seiner üblen Laune zu befreien; und Jona freute sich sehr über den Rizinus. 4.7  Da beorderte Gott ein Würmlein, als die Morgenröte am andern Morgen aufstieg; das stach den Rizinus, daß er verdorrte. 4.8  Und als die Sonne aufging, beorderte Gott einen trockenen Ostwind, und die Sonne stach Jona aufs Haupt, so daß er ganz matt wurde; und er wünschte sich den Tod und sprach: «Es wäre besser, ich stürbe, als daß ich am Leben bleibe!» 4.9  Da sprach Gott zu Jona: Ist es recht, daß du so zürnst um des Rizinus willen? Er sprach: Ja, ich zürne mit Recht bis zum Tod! 4.10  Da sprach der HERR: Dich jammert des Rizinus, um den du dich doch nicht bemüht und den du nicht großgezogen hast, der in einer Nacht entstanden und in einer Nacht verdorben ist. 4.11  Und mich sollte der großen Stadt Ninive nicht jammern, in welcher mehr denn hundertzwanzigtausend Menschen sind, die ihre rechte Hand nicht von ihrer linken unterscheiden können; dazu so viel Vieh!

4.1  καὶ ἐλυπήθη ιωνας λύπην μεγάλην καὶ συνεχύθη 4.2  καὶ προσεύξατο πρὸς κύριον καὶ εἶπεν ὦ κύριε οὐχ οὗτοι οἱ λόγοι μου ἔτι ὄντος μου ἐν τῇ γῇ μου διὰ τοῦτο προέφθασα τοῦ φυγεῖν εἰς θαρσις διότι ἔγνων ὅτι σὺ ἐλεήμων καὶ οἰκτίρμων μακρόθυμος καὶ πολυέλεος καὶ μετανοῶν ἐπὶ ταῖς κακίαις 4.3  καὶ νῦν δέσποτα κύριε λαβὲ τὴν ψυχήν μου ἀπ' ἐμοῦ ὅτι καλὸν τὸ ἀποθανεῖν με ἢ ζῆν με 4.4  καὶ εἶπεν κύριος πρὸς ιωναν εἰ σφόδρα λελύπησαι σύ 4.5  καὶ ἐξῆλθεν ιωνας ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἐκάθισεν ἀπέναντι τῆς πόλεως καὶ ἐποίησεν ἑαυτῷ ἐκεῖ σκηνὴν καὶ ἐκάθητο ὑποκάτω αὐτῆς ἐν σκιᾷ ἕως οὗ ἀπίδῃ τί ἔσται τῇ πόλει 4.6  καὶ προσέταξεν κύριος ὁ θεὸς κολοκύνθῃ καὶ ἀνέβη ὑπὲρ κεφαλῆς τοῦ ιωνα τοῦ εἶναι σκιὰν ὑπεράνω τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ τοῦ σκιάζειν αὐτῷ ἀπὸ τῶν κακῶν αὐτοῦ καὶ ἐχάρη ιωνας ἐπὶ τῇ κολοκύνθῃ χαρὰν μεγάλην 4.7  καὶ προσέταξεν ὁ θεὸς σκώληκι ἑωθινῇ τῇ ἐπαύριον καὶ ἐπάταξεν τὴν κολόκυνθαν καὶ ἀπεξηράνθη 4.8  καὶ ἐγένετο ἅμα τῷ ἀνατεῖλαι τὸν ἥλιον καὶ προσέταξεν ὁ θεὸς πνεύματι καύσωνος συγκαίοντι καὶ ἐπάταξεν ὁ ἥλιος ἐπὶ τὴν κεφαλὴν ιωνα καὶ ὠλιγοψύχησεν καὶ ἀπελέγετο τὴν ψυχὴν αὐτοῦ καὶ εἶπεν καλόν μοι ἀποθανεῖν με ἢ ζῆν 4.9  καὶ εἶπεν ὁ θεὸς πρὸς ιωναν εἰ σφόδρα λελύπησαι σὺ ἐπὶ τῇ κολοκύνθῃ καὶ εἶπεν σφόδρα λελύπημαι ἐγὼ ἕως θανάτου 4.10  καὶ εἶπεν κύριος σὺ ἐφείσω ὑπὲρ τῆς κολοκύνθης ὑπὲρ ἧς οὐκ ἐκακοπάθησας ἐπ' αὐτὴν καὶ οὐκ ἐξέθρεψας αὐτήν ἣ ἐγενήθη ὑπὸ νύκτα καὶ ὑπὸ νύκτα ἀπώλετο 4.11  ἐγὼ δὲ οὐ φείσομαι ὑπὲρ νινευη τῆς πόλεως τῆς μεγάλης ἐν ᾗ κατοικοῦσιν πλείους ἢ δώδεκα μυριάδες ἀνθρώπων οἵτινες οὐκ ἔγνωσαν δεξιὰν αὐτῶν ἢ ἀριστερὰν αὐτῶν καὶ κτήνη πολλά

4.1  kai elypehtheh iohnas lypehn megalehn kai synechytheh 4.2  kai proseyxato pros kyrion kai eipen oh kyrie oych oytoi oi logoi moy eti ontos moy en teh geh moy dia toyto proephthasa toy phygein eis tharsis dioti egnohn oti sy eleehmohn kai oiktirmohn makrothymos kai polyeleos kai metanoohn epi tais kakiais 4.3  kai nyn despota kyrie labe tehn psychehn moy ap' emoy oti kalon to apothanein me eh zehn me 4.4  kai eipen kyrios pros iohnan ei sphodra lelypehsai sy 4.5  kai exehlthen iohnas ek tehs poleohs kai ekathisen apenanti tehs poleohs kai epoiehsen eaytoh ekei skehnehn kai ekathehto ypokatoh aytehs en skia eohs oy apideh ti estai teh polei 4.6  kai prosetaxen kyrios o theos kolokyntheh kai anebeh yper kephalehs toy iohna toy einai skian yperanoh tehs kephalehs aytoy toy skiazein aytoh apo tohn kakohn aytoy kai echareh iohnas epi teh kolokyntheh charan megalehn 4.7  kai prosetaxen o theos skohlehki eohthineh teh epayrion kai epataxen tehn kolokynthan kai apexehrantheh 4.8  kai egeneto ama toh anateilai ton ehlion kai prosetaxen o theos pneymati kaysohnos sygkaionti kai epataxen o ehlios epi tehn kephalehn iohna kai ohligopsychehsen kai apelegeto tehn psychehn aytoy kai eipen kalon moi apothanein me eh zehn 4.9  kai eipen o theos pros iohnan ei sphodra lelypehsai sy epi teh kolokyntheh kai eipen sphodra lelypehmai egoh eohs thanatoy 4.10  kai eipen kyrios sy epheisoh yper tehs kolokynthehs yper ehs oyk ekakopathehsas ep' aytehn kai oyk exethrepsas aytehn eh egenehtheh ypo nykta kai ypo nykta apohleto 4.11  egoh de oy pheisomai yper nineyeh tehs poleohs tehs megalehs en eh katoikoysin pleioys eh dohdeka myriades anthrohpohn oitines oyk egnohsan dexian aytohn eh aristeran aytohn kai ktehneh polla

4.1  וַיֵּרַע אֶל־יֹונָה רָעָה גְדֹולָה וַיִּחַר לֹו׃ 4.2  וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אָנָּה יְהוָה הֲלֹוא־זֶה דְבָרִי עַד־הֱיֹותִי עַל־אַדְמָתִי עַל־כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל־חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וְנִחָם עַל־הָרָעָה׃ 4.3  וְעַתָּה יְהוָה קַח־נָא אֶת־נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טֹוב מֹותִי מֵחַיָּי׃ ס 4.4  וַיֹּאמֶר יְהוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ׃ 4.5  וַיֵּצֵא יֹונָה מִן־הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לֹו שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה־יִּהְיֶה בָּעִיר׃ 4.6  וַיְמַן יְהוָה־אֱלֹהִים קִיקָיֹון וַיַּעַל ׀ מֵעַל לְיֹונָה לִהְיֹות צֵל עַל־רֹאשֹׁו לְהַצִּיל לֹו מֵרָעָתֹו וַיִּשְׂמַח יֹונָה עַל־הַקִּיקָיֹון שִׂמְחָה גְדֹולָה׃ 4.7  וַיְמַן הָאֱלֹהִים תֹּולַעַת בַּעֲלֹות הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת־הַקִּיקָיֹון וַיִּיבָשׁ׃ 4.8  וַיְהִי ׀ כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל־רֹאשׁ יֹונָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשֹׁו לָמוּת וַיֹּאמֶר טֹוב מֹותִי מֵחַיָּי׃ 4.9  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־יֹונָה הַהֵיטֵב חָרָה־לְךָ עַל־הַקִּיקָיֹון וַיֹּאמֶר הֵיטֵב חָרָה־לִי עַד־מָוֶת׃ 4.10  וַיֹּאמֶר יְהוָה אַתָּה חַסְתָּ עַל־הַקִּיקָיֹון אֲשֶׁר לֹא־עָמַלְתָּ בֹּו וְלֹא גִדַּלְתֹּו שֶׁבִּן־לַיְלָה הָיָה וּבִן־לַיְלָה אָבָד׃ 4.11  וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל־נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדֹולָה אֲשֶׁר יֶשׁ־בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה רִבֹּו אָדָם אֲשֶׁר לֹא־יָדַע בֵּין־יְמִינֹו לִשְׂמֹאלֹו וּבְהֵמָה רַבָּה׃

4.1  wajeraO Aael-jownaaH raaOaaH gdowlaaH wajihar low׃ 4.2  wajitpalel Aael-jHwaaH wajoAmar AaanaaH jHwaaH HalowA-zaeH dbaarij Oad-Haejowtij Oal-Aadmaatij Oal-ken qidamtij libroha tarxxijxxaaH kij jaadaOtij kij AataaH Ael-hanwn wrahwm Aaeraek Aapajim wrab-haesaed wnihaam Oal-HaaraaOaaH׃ 4.3  wOataaH jHwaaH qah-naaA Aaet-napxxij mimaenij kij Towb mowtij mehajaaj׃ s 4.4  wajoAmaer jHwaaH HaHejTeb haaraaH laak׃ 4.5  wajeceA jownaaH min-HaaOijr wajexxaeb miqaedaem laaOijr wajaOax low xxaam sukaaH wajexxaeb tahtaejHaa bacel Oad Aaxxaer jirAaeH maH-jiHjaeH baaOijr׃ 4.6  wajman jHwaaH-AaeloHijm qijqaajown wajaOal meOal ljownaaH liHjowt cel Oal-roAxxow lHacijl low meraaOaatow wajixmah jownaaH Oal-Haqijqaajown ximhaaH gdowlaaH׃ 4.7  wajman HaaAaeloHijm towlaOat baOalowt Haxxahar lamaahaaraat watak Aaet-Haqijqaajown wajijbaaxx׃ 4.8  wajHij kizroha Haxxaemaexx wajman AaeloHijm rwha qaadijm harijxxijt watak Haxxaemaexx Oal-roAxx jownaaH wajitOalaap wajixxAal Aaet-napxxow laamwt wajoAmaer Towb mowtij mehajaaj׃ 4.9  wajoAmaer AaeloHijm Aael-jownaaH HaHejTeb haaraaH-lkaa Oal-Haqijqaajown wajoAmaer HejTeb haaraaH-lij Oad-maawaet׃ 4.10  wajoAmaer jHwaaH AataaH hastaa Oal-Haqijqaajown Aaxxaer loA-Oaamaltaa bow wloA gidaltow xxaebin-lajlaaH HaajaaH wbin-lajlaaH Aaabaad׃ 4.11  waAanij loA Aaahws Oal-nijnweH HaaOijr HagdowlaaH Aaxxaer jaexx-baaH HarbeH mixxtejm-OaexreH ribow Aaadaam Aaxxaer loA-jaadaO bejn-jmijnow lixmoAlow wbHemaaH rabaaH׃

4.1  וירע אל־יונה רעה גדולה ויחר לו׃ 4.2  ויתפלל אל־יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא־זה דברי עד־היותי על־אדמתי על־כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל־חנון ורחום ארך אפים ורב־חסד ונחם על־הרעה׃ 4.3  ועתה יהוה קח־נא את־נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃ ס 4.4  ויאמר יהוה ההיטב חרה לך׃ 4.5  ויצא יונה מן־העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה־יהיה בעיר׃ 4.6  וימן יהוה־אלהים קיקיון ויעל ׀ מעל ליונה להיות צל על־ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על־הקיקיון שמחה גדולה׃ 4.7  וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את־הקיקיון וייבש׃ 4.8  ויהי ׀ כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על־ראש יונה ויתעלף וישאל את־נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃ 4.9  ויאמר אלהים אל־יונה ההיטב חרה־לך על־הקיקיון ויאמר היטב חרה־לי עד־מות׃ 4.10  ויאמר יהוה אתה חסת על־הקיקיון אשר לא־עמלת בו ולא גדלתו שבן־לילה היה ובן־לילה אבד׃ 4.11  ואני לא אחוס על־נינוה העיר הגדולה אשר יש־בה הרבה משתים־עשרה רבו אדם אשר לא־ידע בין־ימינו לשמאלו ובהמה רבה׃

4.1  wjrO Al-jwnH rOH gdwlH wjhr lw׃ 4.2  wjtpll Al-jHwH wjAmr AnH jHwH HlwA-zH dbrj Od-Hjwtj Ol-Admtj Ol-kn qdmtj lbrh trxjxH kj jdOtj kj AtH Al-hnwn wrhwm Ark Apjm wrb-hsd wnhm Ol-HrOH׃ 4.3  wOtH jHwH qh-nA At-npxj mmnj kj Twb mwtj mhjj׃ s 4.4  wjAmr jHwH HHjTb hrH lk׃ 4.5  wjcA jwnH mn-HOjr wjxb mqdm lOjr wjOx lw xm skH wjxb thtjH bcl Od Axr jrAH mH-jHjH bOjr׃ 4.6  wjmn jHwH-AlHjm qjqjwn wjOl mOl ljwnH lHjwt cl Ol-rAxw lHcjl lw mrOtw wjxmh jwnH Ol-Hqjqjwn xmhH gdwlH׃ 4.7  wjmn HAlHjm twlOt bOlwt Hxhr lmhrt wtk At-Hqjqjwn wjjbx׃ 4.8  wjHj kzrh Hxmx wjmn AlHjm rwh qdjm hrjxjt wtk Hxmx Ol-rAx jwnH wjtOlp wjxAl At-npxw lmwt wjAmr Twb mwtj mhjj׃ 4.9  wjAmr AlHjm Al-jwnH HHjTb hrH-lk Ol-Hqjqjwn wjAmr HjTb hrH-lj Od-mwt׃ 4.10  wjAmr jHwH AtH hst Ol-Hqjqjwn Axr lA-Omlt bw wlA gdltw xbn-ljlH HjH wbn-ljlH Abd׃ 4.11  wAnj lA Ahws Ol-njnwH HOjr HgdwlH Axr jx-bH HrbH mxtjm-OxrH rbw Adm Axr lA-jdO bjn-jmjnw lxmAlw wbHmH rbH׃

4.1  Et afflictus est Ionas afflictione magna et iratus est; 4.2  et oravit ad Dominum et dixit: “ Obsecro, Domine, numquid non hoc est verbum meum, cum adhuc essem in terra mea? Propter hoc praeoccupavi ut fugerem in Tharsis. Sciebam enim quia tu Deus clemens et misericors es, longanimis et multae miserationis et ignoscens super malitia. 4.3  Et nunc, Domine, tolle, quaeso, animam meam a me, quia melior est mihi mors quam vita”. 4.4  Et dixit Dominus: “ Putasne bene irasceris tu? ”. 4.5  Et egressus est Ionas de civitate et sedit contra orientem civitatis et fecit sibimet umbraculum ibi et sedebat subter illud in umbra, donec videret quid accideret in civitate. 4.6  Et praeparavit Dominus Deus hederam, et ascendit super Ionam, ut esset umbra super caput eius et protegeret eum ab afflictione sua. Et laetatus est Ionas super hedera laetitia magna. 4.7  Et paravit Deus vermem, cum surgeret aurora in crastinum, et percussit hederam, quae exaruit. 4.8  Et, cum ortus fuisset sol, praecepit Deus vento orientali calido; et percussit sol super caput Ionae, et elanguit; et petivit animae suae, ut moreretur, et dixit: “ Melius est mihi mori quam vivere ” 4.9  Et dixit Deus ad Ionam: “ Putasne bene irasceris tu super hedera? ”. Et dixit: “ Bene irascor ego usque ad mortem ”. 4.10  Et dixit Dominus: “ Tu doles super hederam, in qua non laborasti neque fecisti, ut cresceret, quae sub una nocte nata est et sub una nocte periit. 4.11  Et ego non parcam Nineve civitati magnae, in qua sunt plus quam centum viginti milia hominum, qui nesciunt quid sit inter dexteram et sinistram suam, et iumenta multa? ”.